לתקוף את הנושא לא את האיש
מה גבולות הגיזרה של השיח הזוגי???
נדבר על התקשורת הזוגית, הפעם נדבר על גבולות התקשורת.
• מתי אנחנו בתת דיבור? וכדאי דווקא לפרט
• מתי בעודף דיבור? ועדיף כבר לשתוק.
הלשון היא האיבר היחידי בגוף שהוא גם פנימי וגם חיצוני
לפעמים כדאי לדבר ולפעמים לשתוק.
לפעמים אני רוצה משהו
ואני מצפה שבעלי יבין בלי שאגיד מילה , זה נראה לי מובן מאילו.
אני חושבת שהעניין ברור כשמש.
הבעיה שלא תמיד מה שמובן מאליו לנו מובן לבן הזוג.
ואז כדאי שנפרט, נסביר, נדבר, לא יקרה שום דבר אם נסביר משהו שלדעתנו הוא מובן מאליו.
להגיד אני ממש זקוקה לחיבוק שלך עכשיו, גם אם נראה לך – שברור שזה צריך היה להגיע כרגע ממנו.
"מה שווה החיבוק אם אני הייתי צריכה להגיד?"
אני אומרת שווה, עושה את העבודה, תנסו.
בצד השני יש את המדברים יותר מידי, מתי זה בעיה?
כאשר מדברים נמוך מידי.
תלונות קשות ששוללות את בן בת הזוג, מכניסות את "אמא שלך"… מילים פוגעות… נמוכות…
אלו מילים שעושות נזק בזוגיות.
מותר להעלות נושאים שנויים במחלוקת, בלי לקטול את מי שמולך.
מדברים על האישו לא על האיש
מדברים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
לדבר זה ליצור קשר, לחבר, זו דרך להתקשר
בואו ניזהר בשוליים משני קצוות.
קצה אחד של "מנזר השתקנים" שלא מעיזים להגיד למה הם זקוקים. הם מאכזבים שהם לא מובנים. בן בת הזוג לא מבינים את מה שלנו מובן מאליו.
בקצה השני אנשים אומרים מילים קשות, ביטויים מעליבים שבחיים לא היינו מעיזים להגיד לזולת. מילים שלא הייתם אומרים לשום חבר/ה מחשש שהוא יפגע, לא להגיד גם לבן הזוג.
יש סף נמוך שלעולם לא נרד אליו.
חייבים לשמור על סף הדיבור.
מצד אחד את המילים הנמוכות, שיוצאות ממקום נמוך בנפש, שיש לכל אחד, נשמור וננצור ולא נשפריץ אותם כלפי בן הזוג.
מצד שני אנחנו לא חיים במנזר השתקנים, המילים מחברות ביננו.
כדאי להרבות במילים מחברות, באהבה ומחמאות.
בהצלחה שנה מבורכת וטובה.
