תהא שנת פתיחות בלב.
חשבנו על ראשי תיבות לזוגיות לקראת ראש השנה.
למה חשבנו מיד על פתיחות בלב?
כי אנחנו בעידן של מוחצנים, מצלמים כל דבר ומפרסמים, אבל באמת הלב שלנו סגור.
ולמה הלב שלנו סגור? כי הוא נפגע, מאכזבה, מבדידות, מתחושה שאין מי שיקשיב ויבין ולכן הוא השתבלל בתוך עצמו ונסגר.
כמה אנחנו צריכים שמישהו יבין, יכיל, יקבל, יתחבר אלינו, מספיק מישהו אחד.
זה הכוח של זוגיות טובה.
אבל גם שם נפגענו, גם שם החלומות התנפצו בפנינו כמו הגלים אל החוף.
נפתח את ליבנו למחול באלול ולהתאהב מחדש עם לב פתוח בתשרי .
בשנה הבאה נאהב באמת, עם לב פתוח, עם כל הלב.
